12 – בית הקומותיים הדרומי

בית הקומתיים הדרומי נבנה בשנת 1939 והוא סימן את הפינה הדרום מערבית של הקיבוץ בראשיתו. בעת בנייתו היה הבית ממוקם מחוץ לגבול האדמות שנרכשו מבעל האחוזה (ג'וערה) עבור הקיבוץ על ידי הקק"ל, כפי שאפשר לראות בצילומי האוויר מאותה התקופה. השטח הנוסף נרכש מאוחר יותר על ידי איש הקק"ל, אייזיק בן שמש, שהתגורר בקיבוץ והמשיך לרכוש אדמות מהערבים תושבי הסביבה. הבית נבנה כבית ביטחון עם חרכי ירי בקיר שהגן על מרחב הגג. בנוסף שימש הבית למגורי חברים בשתי קומותיו.  בשנים הראשונות שכנה הנשקייה של הקיבוץ בחדר הקטן שהיה מתחת למדרגות הבית, ושם גם הוסתר אחד הסליקים הראשונים. לאחר שנים ולאחר שהבית חדל לשמש למגורים שוכנה בקומת הקרקע מרכזיית הטלפונים של הקיבוץ ובשנת 1983 החל לפעול בקומה השנייה הסטודיו של צוות הווידאו שהפיק את יומני הקיבוץ. כיום משמש הבית את התקשורת הפנימית של הקיבוץ וחלק מחדריו משמשים לאחסון חומרים של הארכיון.

בתי קומותיים

כשהיינו בחדרה גרנו בבית קומותיים שכדוגמתו נבנו גם שני הבתים בעין השופט.. הבתים  נבנו מטעמי ביטחון. בתקופת מלחמת השחרור הוחלט להעביר אל בית הקומותיים הצפוני את ילדי קבוצות "עופר" ו"אילה", שגרו בכיתות החדשות בקצה הקיבוץ, סמוך לגדר. ההורים עברו לגור בבתי הילדים.

בתי הקומותיים היו בטוחים יותר.

אחרי המלחמה גרו בבתים משפחות בחדרון הקטן בבית הדרומי היתה נשקיה.

המטרה הראשונה בבניית בתי קומותיים היתה להגן על הישוב. לא ניתן היה לבנות התיישבות חדשה  בלי שיהיה מקום גבוה שיאפשר הגנה. הגג שימש גם כביצורים והיו בו חרכי ירי.
כשהוחלט לבנות את הבית השני על קומותיים, זה כבר היה מחוץ לגדר של הקיבוץ והיה צריך סולם כדי לעבור את הגדר.
במשך הזמן בתי הקומותיים הפכו לאתר תירות מבוקש. הביאו את כל האנשים החשובים כדי להראות להם את האיזור מהגג.