20 – רחבת 'אודים'

"היציאה מרחבת אודים" , "תחכה לי ברחבת אודים", "הטקס יתקיים ברחבת אודים".  כמה פעמים אנחנו שומעים וקוראים על רחבה זו בכניסה לקיבוץ, וכבר אין נותנים את הדעת על שם מי ומתי נקרא ונקבע שם הרחבה. (יוסף וילפנד בספרו "דפים מספר").

בקיץ 1946 הגיעה לקיבוץ קבוצה ראשונה של נערים ונערות משארית הפליטה באירופה, רובם יוצאי רומניה. הם הגיעו לכאן בסופה של דרך ארוכה במחנות ובדרכי אירופה. אודים מוצלים מאש. הצטרפו אליהם בודדים וקבוצות קטנות ובנו כאן חברה גדולה ומגובשת חברת "אודים".

כותב יוסף וילפנד ב-1948:

"זכורים עדיין הימים שהופיעו אלה בתוכנו, נמוכי קומה, ביישנים ובלי שפה. והנה הספיקו להתאזרח, למתוח שרירים ולצמוח. שנה שלמה ישבו כאן רשומים כילדי גולה, למדו בבוקר ועבדו שלוש שעות ועתה נכנסו למשטר של חצי יום עבודה ולימודים אחרי הצהריים…

הקבוצה הראשונה הגיעה באותו קיץ 1946 מרומניה ואחריהם בודדים וקבוצות קטנות יותר שהצטרפו  והיו בצאתם מכאן, ב-1949, חברה מגובשת של קרוב ל-40 צעיר וצעירה אשר צמחו וגדלו והיו לאנשי עבודה  כאן, בשדות ובגבעות שלנו."

כמתנת פרידה מהקיבוץ הקימו חברי הקבוצה את רחבת הכניסה לקיבוץ. ועל כן נקרא שמה "רחבת אודים".

עם השנים שינתה הרחבה את פניה מספר פעמים אבל שמה נשמר לדורות.