7 – המשושה

צריף ”המשושה" נבנה ב-1936 בחדרה על ידי חברי הקיבוץ, על פי תכנון של משה שפירא. המקום בלט בייחודו הארכיטקטוני והוא שימש כחדר לקריאת עיתונים ולהאזנה למוסיקה קלאסית, מהפטפון היחיד שהיה בקיבוץ באותם הימים. בנוסף, הוצב בו מכשיר הרדיו היחיד של הקיבוץ לשמיעת החדשות. המקום שימש למפגש חברתי עבור חברי הגרעינים המייסדים ועבור אורחים מהקיבוצים ששכנו בשכנות על "מגרש הקיבוצים" בחדרה ומבין איכרי המושבה. כשהקיבוץ עלה על הקרקע, הועבר אליו הצריף מחדרה והוצב ליד חדר האוכל, כדי שימשיך לשמש כמועדון וחדר קריאה עבור החברים. במועדון הייתה "משמעת שקט" קפדנית ביותר ואם אחד הצעירים העז להפר את הכללים ודיבר בקול, מיד התרוממו זוגות העיניים מעל העיתונים והתבוננו במפר המשמעת במבט של תוכחה שהיה די בו.

בשנת 1966, עם בניית חדר האוכל החדש ולאחר שכבר היו מכשירי רדיו בכל חדרי הקיבוץ, הועבר צריף ”המשושה“ לאזור הגן הבוטני תחילה ולאחר מכן לאזור שממזרח לכיתות של חברת הילדים ושימש ללימודי מוסיקה וריתמיקה.

”המשושה“ עומד על תילו עד היום והוא משמש ללימוד נגינה.

המשושה

הוקם כשהקיבוץ היה בחדרה בשנת 1936 בראש צוות הבנאים והנגרים עמד משה שפירא שהיה ידוע ביכולתו הביצועית  הוא נתן לצריף צורה מיוחדת צורת משושה. הצריף שימש בחדרה כחדר תרבות ושמיעת מוזיקה מהרדיו היחיד שהיה בקיבוץ. כשהחברים עלו לאדמת עין- השופט הם התגעגעו לצריף ולמה שהוא סימל עבורם  והחליטו להעבירו בשלמות מחדרה לעין – השופט. המבצע עלה יפה והצריף הונח ליד חדר האוכל והחברים יכלו שוב לבוא ולהאזין למוזיקה ולקרוא בו עיתונים. כאן נוגנו גם קונצרטים קאמריים בביצוע נגנים חברי הקיבוץ. אחרי שנים היה צורך להרחיב את חדר האוכל והצריף שוב עבר מקום וילדי חברת הילדים קיבלוהו במתנה לשעורי המוזיקה.

עמוס כרמל מוסיף: זכורים לי, כילד, שעות האזנה לתקליטים במשושה, שארגן מדי זמן יהושע לייבנר לחברי הקיבוץ, בהם הסביר על הקומפוזיטורים השונים ועל מבנה היצירות שהשמיע בגרמופון. עבורי, הייתה זו תוספת מעניינת ומיוחדת ל"השכלה" המוסיקלית בשיעורי האזנה למוסיקה של דב ורדי בכיתה.