בשנות החמישים המאוחרות אירח האולם כמה סדרי פסח של הקיבוץ.
האולם שימש מקום התכנסות לרוב וועידות ומועצות הקבוץ-הארצי בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת וכן כינוסי שלום ומאבקים של מפ"ם, שלום עכשיו, ובשנות התשעים מר'צ. באולם הופיעו ממיטב ההופעות של פסטיבל ישראל וכן גדולי האמנים בעולם בתחום המוסיקה כמו : איזיק שטרן, יהודי מנוחין, רסטופוביץ, רוגירו ריכי, אוסטרייך, תיאודרקיס, להקת הגולדין גייט, פנחס צוקרמן, להקת המחול של מרתה גרהם ועוד… האולם היווה גם מקום כינוס לתזמורת בני הקיבוצים ולמפעל המוסיקלי המיוחד , מוסיקה קאמרה, שנוהל ע"י חברנו אהוד לייבנר בסוף שנות השמונים וראשית התשעים של המאה הקודמת ועברו בו מן הנגנים הצעירים המוכשרים ביותר בישראל .
בשנותיו הראשונות נוהל האולם ע"י שרגא שזר ז"ל, החליף אותו אלכס מאיר ז"ל אחריו, עם מעבר האחריות לקיומו של האולם לרשות המועצה ניהל את האולם זאב גונן מרמות-מנשה, אחריו גיורא דימאנט ז"ל ממשמר-העמק ובשנים 2001-2008 חברנו אמנון שוק.
במהלך השנים ובייחוד בשנים האחרונות נשחק מעמדו של האולם אך עדיין היה מקום כינוס לתושבי האזור ונדבך חשוב במערכות התרבות והחינוך של עין-השופט המועצה ומוסדות החינוך. בשנות השישים של המאה הקודמת הועברה האחריות על אחזקת האולם להחזקה משותפת של המועצה האזורית ועין-השופט וכן שונה שמו ל"האולם האזורי מגידו ליד עין-השופט" ואילו בשנות השמונים נחתם חוזה נוסף, אך גם הוא השאיר בידי עין-השופט 35 אחוז מן הבעלות של האולם.
שותפות תרבותית מגידו יקנעם
בשנת 2004 עם כניסתו של חנן ארז לראשות המועצה ולאור קשיים כלכליים במועצה בכלל ובאחזקת האולם בפרט יזם חנן מהלך של מו"מ עם סימון אלפסי ראש מועצת יקנעם לשותפות תרבותית בין שתי המועצות, כאשר האולם האזורי שלנו עומד במרכזה. הרעיון היה להעביר, בשלב ראשון, את סדרת המינויים לתיאטרון מבוגרים ותיאטרון לילדים לאולם ביקנעם, ולהותיר את הקרנת הסרטים, מופעי בידור, מחול וזמר לכל המשפחה וסדרת המחול למנויים באולם שבעין-השופט. אנשי המועצה ובראשם חנן ארז הסבירו את ההצעה כתשובה למצוקה התקציבית הגדולה ולקיצוצים בתחומים חיוניים. הם טענו שההצעה תפעל לרווחת שתי הקהילות ותאפשר המשך הפעילויות תוך התנהלות תקציבית יעילה וחסכונית. המו"מ התנהל ללא שיתוף וידיעה של עין-השופט, שהקימה את האולם ושחבריה ניהלו את הפעילות בו לאורך כל השנים. כאשר התוודענו לנושא , קיימה משלחת מעין-השופט – יהודה ברעם, יגאל וילפנד וחנן כהן פגישות עם חנן ארז ועם ראשי המועצה והעמידה אותם על החומרה הרבה בה אנו רואים את ניהול המו"מ בלעדינו. הצענו פתרונות אחרים ויצירתיים לנושא התיאטרון כמו לנושאים האחרים. לאחר מכן הוזמנו חנן ארז, רחל הלוי ונחמיה להב( מנהל אגף התרבות) לישיבת המזכירות של הקיבוץ ויותר מאוחר למועצה החברתית של הקיבוץ . בשתי הפגישות ביקשנו לדחות את ההחלטה לשנה ולאפשר לעין-השופט כמו לישובים האחרים במועצה לדון בנושא ולקבל החלטה מיושבת הנובעת מלמידת העובדות. עוד הדגשנו בהחלטות , את עבודתו המצוינת של אמנון שוק בניהול האולם ואת החשיבות בשמיעת העוסקים מטעמנו בנושא, ביניהם אלישבע דרור, חנן כהן ואמנון ישראלי שהשתתפו בישיבת המזכירות. למרות בקשתנו לדחות את ההחלטה בשנה , לא שעו אנשי המועצה לקריאתנו והחליטו יחד עם חלק גדול של נציגי יישובי המועצה , לקבל את ההסכם בין יקנעם למועצה, הסכם שיושם במהלך שנת 2005 וחלק מ- 2006 והופסק לקראת שנת התקציב של שנת 2007.
בימים אלה ( יוני 2008) מוצגת בכניסה לאולם תערוכה של מודעות הזמנה להופעות באולם בסוף שנות השישים של המאה הקודמת שלוקטה ע"י עופרה בריל ועוצבה להפליא ע"י אמנון שוק , אוצר התערוכה הוא נטע שפירא.
כשלון השותפות
כפי שצפינו ובהחלט לא בשמחה , לא הצליחה השותפות עם יקנעם ובסוף שנת 2006 היא פורקה ולא חודשה לקראת שנת 2007. וועדה שהוקמה בעין-השופט בראשות אלישע שפירא ובהשתתפות גליה ויניב שגיא, אמנון שוק ואליעזר לביא בדקה את האפשרות שעין-השופט תיקח בחזרה את ההובלה והשליטה על פעילות האולם. הוועדה הגיעה למסקנה שלא ניתן לקחת אחריות מלאה על פעילות האולם בשנת 2007 ויש לחזור לדיון על כך לקראת שנת 2008 . לעומת זאת הוחלט ובוצע לקחת אחריות על הקרנת הסרטים באולם אחת לשבועיים. פעילות המובלת בהצלחה , הן כלכלית , והן אמנותית ע"י אמנון שוק בעזרתו של שרגא לוסטיג ומקריני הסרטים נועם גונן, ניר שוק ארבל רום ועינב בריל.
י.ו