24 – בית הילדים הראשון

ב 1938, עם המעבר מג'וערה לנקודה החדשה – גבעת עין השופט, הוקם בית הילדים הראשון. הבנייה נעשתה בדחיפות ובעדיפות ראשונה מפני שבאותה עת, צריף בית התינוקות במחנה ההכשרה שבחדרה עלה בלהבות. הילדים חולצו בשלום אבל הצריף נחרב על כל אשר בו, הם  נשארו ללא מגורים ושיכנו אותם באופן זמני בבתי תינוקות של קיבוצי הכשרה אחרים.

אבן הפינה לבית הילדים החדש הונחה ב-8.6.1938 והבניין הושלם תוך 3 חודשים, ב-1.10.1938, בשל הדחיפות. בית אבן גדול וחזק לצד צריפים ואוהלים ששימשו למגורי חברים.

בספר "ניר בהרים" (מיומנו של קיבוץ עין השופט, סידר וערך יוסף וילפנד, הוצאת ראובן מס, ירושלים תש"ח) מתואר טקס הנחת אבן הפינה: "היום הייתה הנחת אבן הפינה לבית הילדים בהשתתפות מוזמנים מיישובים שכנים ומהמוסדות. בסוכת ירק שהותקנה בבוקר, סביב שולחנות ערוכים, נשמעו נאומי האורחים והמוזמנים. על המגילה חתמו באי כוח קרן היסוד והקרן הקיימת, שליחי משמר העמק והזורע, באי כוח יוקנעם ואחרים… "

מיד עם השלמת הבנייה הועברו 18 הילדים הראשונים (ילדי קבוצות אורן עופר ואילה) מחדרה לעין השופט ושוכנו בביתם החדש. מפאת הסכנות בדרכים הובלו הילדים בליווי אוטו משוריין.

מאז ועד 1980 שימש הבניין כבית ילדים.

ב-1981 הוחלט להסב את המבנה ל"מועדון לחבר". ב 1982 הסתיימה העבודה. נבחרה ועדת מועדון – שרה חסון, יוכקה גינוסר, יגאל וילפנד, משה שוק (כרכז תרבות), שילה כץ (נציגת הח"ץ) ובלה וילפנד (נציגת "מועדון 5" של שכבת המייסדים).

ב 1987 לכבוד שנת היובל, העניקו בני עין השופט הנמצאים מחוץ לקיבוץ שי לחג – שטיח קיר מצויר שנתלה על הקיר הדרומי של המועדון ומקשט אותו עד היום.

אם הבית הראשונה הייתה תלמה גונן ואחריה היו שרה חסון ויהודית שילה. מ 1991 סוזי שיף.

לאורך השנים שימש המועדון למפגשי תרבות, ישיבות, פעילות חברתיות, קהילה לומדת, מפגשי

חברים בערבים והתכנסות בעת לוויה. בימי שישי מתקיימים בו מפגשים חגיגיים ונערכות בו שמחות משפחתיות. החל מ-1992 עברה שיחת הקיבוץ (היום ה"אסיפה") למועדון ובהמשך המועצה החברתית.

מגילת היסוד שהוטמנה ביסודות הבית
מגילת היסוד שהוטמנה ביסודות הבית

המועדון לחבר

1934 – ראשיתו של המועדון ב"משושה" שתוכנן ונבנה על ידי משה שפירא (אז נגר) בחדרה. המקום שימש לחדר קריאה, לרדיו ולמשחקים. הוא נקרא "מועדון תרבות" והיה הראשון בקיבוץ- הארצי. הצריף נקרא משושה משום שהיו בו 6 דפנות.

1938 – המשושה הועבר לעין השופט והועמד ממזרח לבית התינוקות. החדר נקרא "חדר קריאה".

1952 – נפתח חדר קריאה ב"בית הארחה", לאחר דיונים רבים על מיקומו. הפתיחה הייתה בחג הקיבוץ. המקום נקרא "בית תרבות".

1954 – בבית התרבות פועלים חוגים רעיוניים

1958 – דיונים על הקמת מועדון לחבר שיהיה מקום מפגש רב גילי על כוס קפה. ייערכו במקום תוכניות תרבותיות כגון- הרצאות, רבי שיח, תערוכות של חברים, אומנים ועוד..

מינה שפרן מנהלת את המועדון. פעם בשבועיים מתחיל לפעול "מועדון הספר" ביוזמת יוסף וילפנד וזיסקינד כרמל.

1960 – דנים על הרחבת המועדון ולידו תופעל הספרייה וחדר הנצחה. המועדון הורחב, נקנו רהיטים חדשים.

1963 – החל לפעול "שולחן עגול" בשבתות לאחר ארוחת הצהרים, בהנחיית לובה בן חורין.

1964 – לובה בן חורין נכנסת לנהל את המועדון. חודש החוג לספרות

1966 – החלה לנהל את המועדון חוה בריל

1968 – דנים על תפקידו של המועדון לחבר. הוחלט לבנות מועדון חדש. הוקמה וועדה שתתייעץ עם אדריכלים ומחלקת הבנייה. הוערך  שהמועדון יעלה 350.000 ל"י.בינתיים מחפשים פתרונות זמניים- בית מוהיל , מקלט.

1969 – מינה שפרן החלה לתפקד כמנהלת המועדון, חדר המוסיקה ובית מוהיל.

1973 – בבית מוהיל נפתח המועדון לחבר.  אחרי הרבה דיונים הוחלט שישמש  גם כאולם טלביזיה.

1976 – אחרי שהחברים קיבלו טלביזיות לחדריהם ניטש ויכוח למה ישמש בית מוהיל.

ההצעות:

לעבודות התחביבים של החברים, על פי הצעת של משה שפירא. למוזיאון ארכיאולוגי, על פי הצעתה של חנה ינאי.

הוחלט על הקמת מוזיאון ארכיאולוגי.

"המשושה" ההיסטורי שהפך לחדר מוסיקה והועבר לאזור בית הספר

1978 – החלו פעולות "מועדון חמש" במועדון לחבר. בשנה הראשונה התקיימו 28 פגישות.

1980 – "מילה טובה למינה שפרן, על קפה ועוגות תמיד. המועדון מזמן חדל להיות מקום מושך, על אף העבודה העקשנית והמסורה שהיא משקיעה שם .." (ידיעות עין השופט)

1981 – הוחלט שהמועדון החדש יבנה במקום בית התינוקות הישן (בית הסוכנות).

1982 – הסתיימה עבודת הבנייה של המועדון החדש.

1984 – מתקיימים דיונים על הפעלת המועדון.

נבחרה ועדת מועדון – שרה חסון, יוכה גנוסר, יגאל וילפנד, משה שוק (רכז תרבות), שילה כץ (ח"ץ) ובלה וילפנד (מועדון חמש).

13 במארס נחנך המועדון החדש -לובה וצבי בן חורין גזרו את הסרט. רותי דקל, מזכירת הקיבוץ, בירכה.

תלמה גונן – אחראית. הבית מכיל חדר זיכרון לחללי הקיבוץ, חדר תקליטיה, חדר ישיבות ואולם מרכזי.

1985 – הוחלט שההלוויות יצאו מהמועדון החדש.

מינה שפרן נפרדת מהמועדון הישן שזכה לכינוי (מינה האוס) אחרי חמש עשרה שנים.

1986 – תלמה גונן מסיימת את עבודתה במועדון. שרה חסון מחליפה אותה.

1987 – יהודית שילה נכנסת לעבוד במועדון. בחג הקיבוץ על הקיר הדרומי של המועדון נתלה שי מרהיב של הבנים העוזבים -שטיח קיר יפיפה.

1991 – סוזי שיף מנהלת את המועדון. בשבתות מתקיימים קונצרטים.

1992 – שיחת קיבוץ עוברת למועדון. החוג של "קיבוץ לומד" עובר למועדון.

1994 – עם המעבר למועצה החברתית, נערכות השיחות בימי שלישי במועדון לחבר לפנות ערב והן משודרות בווידיאו. המועצה המשקית מתכנסת בימי שישי אחרי ארוחת צהרים.

פורסם סקר דעת קהל בנושא "המועדון לחבר" על ידי אמנון שוק וסוזי שיף. 100 חברים השיבו על השאלון. הרוב חשבו שיש לערוך שינויים בתפקוד היומי יומי של המועדון

1995- בין שאר התפקידים של המועדון – חלוקת עיתונים בימי שישי, המועדון מאכסן תערוכות מכירה שונות, בערבים הוא פתוח לקהל, ואפילו המצומצם ביותר שבא לשתות קפה.

בימי שישי באים יותר אנשים לבילוי במועדון.

רחבת המועדון משמשת לאירועים שונים של הקבוץ.

2000 – המועדון משמר את ייעודו השמרני – בית לתרבות חלקית מאוד של הקיבוץ: מועצה חברתית, קהילה לומדת, התכנסות בעת הלוויה, מקום לתערוכות שונות.