25 – הסנדלרייה

הסנדלרייה הוקמה ב 1946. זמן קצר שכנה בעמדת החמור (ליד הלולים) ומשם הועברה לצריף משורת צריפי המגורים שעל הריסותיהם נבנו בתי הנעורים.

ה"עיתונאי הנודד" של עיתון הקיבוץ דיווח באותה שנה על הקמת "מכון הנעל" של עין השופט: "עובדים בו בקביעות שני סנדלרים. מראשית אוקטובר יצרו עבור חברים 37 זוגות נעלי עבודה, 37 זוגות נעלי שבת, 23 זוגות נעלי חורף, ולילדים 30 זוגות. אם כך תימשך העבודה, יוכלו הסנדלרים להשלים את מלאכתם, לצאת לעבודת שדה ולשאוף אוויר צח עם בוא האביב."

הסנדלרים הקבועים היו פנחס לאודון ואפרים אפרתי. לצדם עבדו לפרקים: זאב רוזנטל, דוד ברגסון, מנחם וקסלר ושרה אבידן.

אורה כהן סיפרה: "שרה אבידן הייתה מורה של קבוצת אורן עד שעברו לשריד. כשכעסה עליהם, הייתה מאיימת שתעזוב אותם ותהיה סנדלרית והם מצדם נתנו לה בשמחה את ברכת הדרך…"

הסנדלר הקבוע והמנוסה מכולם היה פנחס. על התמחותו סיפר: "אבי היה סנדלר, ובהגיעי לגיל מצוות התחלתי לעזור לו במלאכתו וכך נכנסתי לסוד עשיית הנעליים." בראיון לעיתון הקיבוץ מ 1973 הוא הסביר: "…עשיית נעליים דורשת ריכוז. כל נעל היא ייצור (מעשה יצירה) בפני עצמו וצריך לעשותה כתיקנה. לכל רגל צורתה ובעיותיה וצריך להשקיע מחשבה כדי להתאים את הנעל שתהיה נוחה… אני עושה בשנה כ 300 זוגות נעליים חדשות, בעיקר נעלי עבודה, אך שליש מזמני אני מקדיש לתיקונים…"

הסנדלריה

מדווח הרפורט (העיתונאי) הנודד של "ידיעות עין השופט" על הקמת מכון הנעל בעין השופט.
עובדים בקביעות שני סנדלרים.
מראשית אוקטובר הוציאו עבור חברים 37 נעלי עבודה, 37 זוגות נעלי שבת, 23 נעלי חורף לילדים, 30 זוגות.
אם כך תמשך העבודה, יוכלו הסנדלרים להשלים מלאכתם, לצאת לעבודת שדה ולשאוף אוויר צח עם בוא האביב…

גלגולם של צריפי מגורים – כל בתי הנוער שקיימים היום נבנו על הריסות צריפי המגורים.
הסנדלריה עברה לשם מאחת העמדות.

 

 

לוקחים מידה – עדנה קרמר

באים עם גרב יחידה
עומדים בתור למדידה.
פנחס מסמריו יורק-
”חושו- חושו!” הוא דוחק
זורקים את הגרב לבא בתור,
הבוהן מציץ מתוך החור,
דורכים על עיתון וחיש מהר
פנחס את כף רגלך מצייר.
זה נורא מדגדג
אך אתה מתאפק
בגלל שפנחס חייב לדייק,
ואם הצחוק מתפרץ פתאום
מיד תשמע: ”דום לך, דום!”