1 – מגדל המים

מגדל המים היה המבנה הראשון שנבנה על אדמת עין השופט בשנת 1938. המגדל נבנה במקום גבוה לצורכי ביטחון וכדי לשמש בריכת אגירה למים ליישוב המתוכנן. האדריכל היה אריה שרון, שתכנן רבים מהמבנים הראשונים בקיבוץ.

בעשרים השנים הראשונות היו במגדל תחנת נשק (נּוקטה), ריכוז משק, מזכירות, הנהלת חשבונות, ספריה, סידור עבודה, דואר, תחנת רדיו מקומית "קול עין השופט", מקום לתיקון כלי נגינה וחדר מגורים.

היום משמשת הקומה התחתונה לסידור רכב.

מגדל המים נבנה כשהיינו בג'וערה,היתה לנו קבוצת בנין שהיתה יוצאת יום יום לעבודת בנין בשטח של עין השופט כיום.
המגדל היה אחד מהמבנים הראשונים שנבנו בשטח הזה.
המגדל נבנה במקום שהוא קצת יותר גבוה במטרה לספק מים לישוב המתוכנן וגם לצורכי ביטחון.
המהנדס שתיכנן היה אריה שרון.

שיחה עם ברל קרן מתוך עבודה של אמיר זוהר – 3.5.2000

ב-1938 התחלנו לבנות את מגדל המים מחוץ לג'וערה, על הגבעה, במקום הנקודה החדשה. זה היה המבנה הראשון שהקמנו. מקומו נקבע על קו פרשת המים של הגבעה.
משם אפשר היה לראות את כל האזור – מחדרה ועד עמק יזרעאל. את הכרמל ואת אום אל פחם.
המגדל נבנה בעזרת קבוצת בנייה שהייתה לה מכונת לעשיית חצץ. בזמן הבנייה הנקודה הייתה עדיין שוממת וחשופה לסכנה. השומרים ששמרו עליו גרו בצריפים מגודרים בגדרות אבן.
תיכננו אותו כמבנה מרובע. רצינו שישמש גם לנשקייה ("הנוקטה").
בשלב הראשון נבנה המגדל מעץ. בנינו רק קומה וחצי. הייתה בו גם עמדת שמירה ועל הגג עמד מיכל מים.
מאוחר יותר, ב-1939, נקדחה באר א'. בתחילה הובלנו משם מים במשאיות.
אחר כך הבריטים עזרו לנו להשיג מנוע למשאבה שמסוגלת להעלות את המים עד המגדל ויכולנו להעביר קו צינורות.
יותר מאוחר באו מקורות וחברת חשמל וקדחו באר בדליה. הרבה שנים זה היה הרזרבה ונאלצנו לתת לדליה קצת מהמים כי לא היו להם מקורות.
המגדל היה מצויד בציוד לאיתות יום ולאיתות לילה. מעל גגו קיימנו קשר עם יישובי האזור.
רגע מרגש שזכור לי היה בעת ההתקפה על משמר העמק. ההפצצות התחילו מהבוקר. המקום היחיד שניתן היה להגיע ממנו לעזרת המותקפים היה עין השופט.
התארגנו לעזרה וכשהם הגיעו היה כבר ערב.
כשהגיעו אנשי החי"ש (חיל השדה), עמדתי עם המפקד על המגדל ושמעתי את הפקודות שהוא נתן בקשר.
כך יכולתי לעקוב אחרי מהלך הקרב. שם שמעתי שאיש אחד קיבל כדור, ומצד שני שמעתי את הבשורה על כיבוש בית ראס.
במשך השנים הפך המגדל למקום משחק לילדים שטיפסו עליו למעלה.
חדרי המגדל שימשו לצרכים שונים – ישבה בו המזכירות, ריכוז המשק, סידור העבודה, והספריה. אחר כך שימש המקום לתיקון כלי נגינה שעבד בו אהוד לייבנר.